חלק – 12 : טיול בדנידן, פיורדלנד והחוף המערבי - וגם... תפנית בטיול

20.2.10   09:00

כבר מספר ימים בדנידן. העיר השנייה בגודלה באי הדרומי.
בחצי הדרומי של האי הדרומי יש רוב סקוטי ברור שגם ניכר בשמות, בארכיטקטורה ועוד.
דנידן קצת מזכירה את חיפה, ליד הים אך עם גבעות ירוקות.
האטרקציה המרכזית בעיר (חוץ ממפעל השוקולד Cadbery שביקרנו בו ישר על היום הראשון)
לדעתי היא חצי האי אוטגו בו ניתן לראות כלבי ים, אלבטרוסים ופינגווינים.

האלבטרוס כיאה לציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם – היה מרשים ומלכותי, למזלנו מזג האויר כלל רוחות עזות – וזה הזמן שהציפורים הכי נהנות לעוף, כך שקיבלנו הצגה לא רעה.
בשעות החשכה ירדנו לחוף עם עוד תיירים, התיישבנו בשקט לאור הירח ומנורה חלושה המפיצה אור לבן עמום, וחיכינו לפינגווינים שיחזרו הביתה.

לא עבר זמן רב – והיצורים הקטנים והמאוד מאוד חמודים הללו חזרו מהים ועברו לידנו.
לידנו זה 15-20 ס"מ ממני ומאיה שישבה עלי. הם נעו בקבוצות של 3-4 ובחשש גדול, אך עדיין עצרו להסתכל עלינו ועל שכנינו ואפילו סימנו בידהם וקישקשו משהו בשפתם.
לראות חיה לא אופיינית למחוזותינו באזור הטבעי שלה היה בהחלט מרשים ומרגש.

להמשך קריאה על הפיורדים והחוף המערבי וכן התפנית המפתיעה שחלה בטיול לחץ על הקישור למטה

23.2.10    12:00

צהריים בטה- אנאו היפה שליד האגם במחוז פיורדלנד בדרום האי הדרומי.
אם לא ידעתם אז הנה היא ההזדמנות - לא רק בסקנדינביה יש פיורדים אלא גם בניו זילנד.
מכיוון שלא הייתי בסקנדינביה עדיין – אנני יודע להשוות אבל מה שבטוח בניו זילנד זה נחשב לאחד המקומות היפים ביותר אם לא היפה והמרשים ביותר.
גם סוף סוף הזדמן לנו לראות יער גשם (rain-forest). אז למי שתהה זה יער שיורד בו גשם כל הזמן.
כאן ספיציפית 7 מ' לשנה (אם חשבתם שימדדו במ"מ כמונו אז טעיתם...).

אמנם לשמות של הפיורדים כאן מוסיפים את המילה sound שזה מיצר, אבל זוהי טעות היסטורית שוויתרו על הניסיון לתקנה. פיורדים נוצרים מפעילות של קרחונים בניגוד למיצרים – והם גם נראים אחרת. תלולים ומרשימים עם צמחיה ירוקה עבותה – עצים המצליחים איכשהו להאחז בסלעים הכהים והעצומים ומכסים את כולם.
הפעילות הכי נפוצה לחוות את הפיורדים היא שייט וזה כמובן מה שבחרנו.
רבים מהצעירים בוחרים בטרק רגלי – ואני בטוח שהחוויה היא אפילו יותר מרשימה – אבל עם 2 בנות אנחנו כרגיל פוסחים באלגנטיות על כל אפשרות של פעילות מסוג זה.
שם הפיורד הוא Milford Sound  והדרך אליו היתה יפה ומרשימה. 

השייט היה בספינה מאובזרת ונוחה ושטנו בדרך יחסית צרה השופעת במפלים. מה שהיה נחמד הוא שהקפטן לקח אותנו אל מתחת כל מפל גדול – מה שהעצים את החוויה.
השייט היה כשעתיים וחצי עד הים הטאזמני (הים המפריד בין ניוזילנד ואסטרליה) וחזרה.
בדרך ראינו פינגווין, כלבי ים, שחפים רבים עוד מיני כנף מקומיים.
אגב בדרך ראינו עוף הדומה לתוכי – שהתיירים עצרו להאכיל. שמו המקומי של העוף הוא KAKA.

בנקודה זו אני חייב לעצור ולספר לכם על שמות המקומות כאן.
90-95 מהמקומות בניו זילנד נקראים  בשם המאורי שלהם.
למאורים היתה נטייה מאוד מוזרה (לפחות מבחינתנו) להשתמש הרבה במילים קקה ופיפי ואני לא צוחק.
בגולדן ביי עברנו ב motupipi road. גרנו ב takaka, לא רחוק מ onikaka road. בדרך לדרום פסחנו על kaka point בחוף הדרומי. כפר שנקרא Kakapo  וציפור באותה שם. בדרך צפונה אנו מקוים ליבור ב Lake Pukaki , ועוד כהנה וכהנה. מאוד שיעשע אותנו כל מקום והוואריציות שלו על פיפי וקקי.
אני חייב לתפוס איזה מאורי אחד ולתחקר אותו על הנושא...

לסיכום היינו במילפורד סאונד – והיה נחמד – אבל לא הרבה יותר מזה , מה שלוקח אותי לנושא הבא. אחרי שאתה רואה נופים יפים והם באמת יפים ומרשימים באיזשהו שלב אתה כבר מפתח חיסון טבעי לנופים הבאים. נכון הם יפים אבל זה רק מדגיש את העובדה שבניו זילנד יש נופים יפים מאוד. וזהו. כל השאר פשוט משעמם. אז נכון אנחנו מנסים לנוח ככל האפשר, החוות האורגניות מוסיפות מוקדי עיניין, אבל בגדול ניו זילנד די משעעמת. אפשר למצות אותה בחודשיים גג – ואם עושים גם WWOOFING אז 3 חודשים – וזהו. ושוב אחזור ואומר שאולי זה בגלל שהייתי בהודו המעניינת כ"כ לפני. אולי. ואולי לא, אינני יודע.
אם הייתם שואלים איך הייתם מתכננים את הטיול בדיעבד,אז כנראה שלא היינו מקדישים 5 חודשים לניו זילנד והיינו מארגנים חזרה דרך תאילנד – או חושבים על דרך אחרת להעביר את החודשיים שלושה האחרונים.
הדבר העיקרי שכנראה ניקח מניו זילנד זה משפחות רבות שראינו שבחרו בדרך חיים אלטרנטיבית, בself-sustainability, בבניה של ביתם באדמה ואי הסתמכות על חברת חשמל או מקורות... גידול פירות וירקות בגינה – ואספקה שוטפת של ביצים מהלול.
כל זה בהחלט עושה חשק למרות שאנו יודעים שהמציאות הרבה פעמים טופחת על פנינו ולפעמים אפילו באכזריות – כגודל הציפיות כן גודל האכזבה, אבל נהיה אופטימים ונקווה לטוב.

5.3.10      12:15

סיימנו סיבוב סביב האי הדרומי. היה נחמד. מצטער שאני לא נשמע יותר נלהב.
אפילו הנופים היפים קצת התחילו לשעמם אותנו.

לאחר פיורדלנד  עלינו צפונה לכעיר בשם וואנאקה. עיר יפה השוכנת על אגם (ויש המון כאלו באי הדרומי) ממש מזכירה את אילת עם ההרים הסובבים אותה, רק קצת יותר ירוקה וקרה!
בוואנאקה – החלטנו על "שינוי". הולכים לטרק!
אמנם זה היה טרק יום – אבל עדיין עליה לא קלה – סה"כ הלכנו כ5 שעות, בטרק שנקרא ROB ROY ומתאים למשפחות. ההליכה היא עד נקודת תצפית ליד קרחון. 

איה היתה מדהימה וגם עלי די קואופרטיבית. ההליכה עשתה לנו כ"כ טוב שהחלטנו מעתה בכל שנהיה נחפש מסלולי יום קצרים (ועדיף לא יותר משעתיים...).

בנוסף היינו גם במקום שנקרא Puzzling World שמוקדש למבוכים, אשליות ותעתועים.
במרכזו יש מבוך שאתה יכול לבלות בו שעתיים, ובמוזיאון עצמו יש כל מיני חדרים עם טריקים נחמדים. חביב ומומלץ במיוחד עם ילדים.

לאחר מכן נסענו לחוף המערבי – והיינו 3 ימים בעיירה שנקראת פרנץ' ג'וזף, על שם הקרחון הסמוך.
הלכנו לראות את הקרחון מקרוב וזה הספיק. יש חבילות מהליכה שעתיים על הקרחון ועד טיסה בהליקופטר ונחיתה על פסגת הקרחון + הליכה על הקרח עם ציוד מתאים וכו'.

יחד עם זאת תכניות כאלו לא ניתן לעשות עם ילדים וגם אם כן לא בטוח שהיינו עושים (אולי אם הם היו בני 8-10).
ההליכה לעומת זאת לנק' התצפית היתה יפה מאוד , חלקה עובר בחורשת יער גשם טבעי.
אגב כל המסלולים שעשינו בחוף המערבי כללו מעבר ביערות גשם – וזה חלק מקיסמו של החוף המערבי. אגב כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 5000 ל7000 מ"מ (וכן מודדים את זה כאן במטרים!).

דרך מומלצת למשפחות לטייל בניו זילנד היא בכל מקום שמגיעים להיכנס לi-site  (ויש בכל מקום), ולקבל מפה מקומית שמסמנים לך עליה את כל המסלולים הקצרים בטבע וכל האטרקציות למשפחה באזור. ככה אפשר להוסיף את המילה טרק ללכסיקון.
למשל בעיירה בשם הוקיטיקה בחוף המערבי – שהיתה הנק' הבאה אליה הגענו – הלכנו ל"טרק" יום קצר של 15 דק' ע"מ לראות את ערוץ הוקיטיקה היפהפה בעל המים הכחולים כחולים.

עוד מקום יפה שהיינו שלא הצריך הליכה יותר מרבע שעה, אלו סלעי הפאנקייק בפונאקייקי (אין קשר בין השמות למרות שזה נראה כך).  מה שנחמד לראות אלו לא רק הצורות המשונות של הסלעים, אלא גם את הגלים החזקים המתנפצים עליהם ויוצרים, בין היתר קשת צבעונית, סילוני מים חזקים העפים אל על דרך ניקבות צרות, וסתם שפריצים לכל הכיוונים.

בסוף הטיול עשינו נסיעת יום בינונית - ארוכה נוספת עם הבנות (8 שעות) והגענו לנלסון. משם חזרנו כעבור יומיים לגולדן ביי ע"מ לפגוש חברים טובים שטיילו איתנו בקראלה, הודו (זוג אמריקאים יהודים).

6.3.10     14:00

סוף סוף אפשר להפסיק להגיד שמשעמם לנו בניו זילנד. אמנם הנופים יפים כפי שאמרנו, אך לא ראינו שום דבר בתרבות שמשך אותנו. בסה"כ הרוב פה הם בריטים שעברו לניו זילנד. אולי יותר מעניין כאן מאנגליה אבל לא הרב ה יותר מכך ובטח לא בר השוואה להודו.
אז בעיקבות סדרת התרחשויות מוזרה, שהתחילה בחיפוש תאריך חזרה לארץ בסוף אפריל, מציאה של תאריך אחרי שבועיים של טלפונים בלתי פוסקים והסכמה שלנו "לשדרג" את הכרטיס, המשיכה בכך שהסוכנת שלי שלחה לי מייל שמישהו שינה לי את הכרטיס טיסה למאי – וזאת למרות שכבר שילמתי, קיבלתי confirmation, ואפילו e-tickets.  ועוד מה ששינו לי זה רק הונג-קונג ת"א – כלומר שבועיים בהונג-קונג סידרו לי...
והסיפור נגמר כאשר לאחר שבוע נוסף של טלפונים ולחץ מצאו לי כרטיס חזרה דרך בנגקוק בעלות נוספת של רק 1300 ₪ לכולנו. ואם כבר חוזרים דרך בנגקוק למה לא להיות שם שבועיים שלושה במקום ניו זילנד !!!!

בקיצור – בתחילת אפריל אנחנו עוזבים את ניו זילנד (קוצר בשבועיים) ונוסעים לתאילנד!
אנה צרחה מהתרגשות שהודעתי לה על התפנית (זו היתה הפתעה מוחלטת בשבילה) ואמרה לי "אני כ"כ שמחה שאנו עוזבים את ניו זילנד"...